באוטובוס

את עולה על האוטובוס. הוא עמוס ואין לך מקום לשבת. את עוברת על פני ומתקדמת לעבר החלק האחורי, מחפשת מקום, ריח השפו שלך מהשיער מושך את תשומת ליבי, אני מסמן לשני החברים שלי לבוא איתי, ואנחנו מתקדמים אחריך, מבלי שתשימי לב.

את עוצרת לקראת סוף האוטובוס, מאוחזבת שאת לא מוצא מוקם לשבת, ונעמדת ליד אחד העמודים, משפילה מבט למטה, ובודקת הודעות בטלפון שלך.

חבר אחד שלי עובר אותך מאחור, ונעמד מאט משמולך, עם הגב עליך.אני נעמד מולך.

האוטובוס נוסע, ואת מוצאת את עצמך נתקלת בי עם הראש שלך מידי פעם. את כבר לא בודקת הודעות בטלפון, אבל לא רוצה להרים מבט, כי את לא רוצה ליצור איתי קשר עין. אבל את חשה את חום גופי, ומרגישה שאני רוכן מעליך.

ריח השמפו מהשיער שלך משגע אותי, וכשהאוטובוס עושה קפיצה נוספת, אני "נופל" עליך.

טופס את העמוד מאחוריך, ונצמד לגופך העדין. את מנסה לזוז שמאלה, אבל החבר שלי לא זז, את מסיטה את המבט ימינה, ורואה את החבר השני שלי עומד עם הגב עילך, שלושתנו סוגרים עליך, את מרימה מעט את המבט, אבל אני כל כך קרוב עליך, וגבוהה ממך, שאת רק מצליחה לראות את החזה שלי.

את מרימה יד אחד ומנסה להדוף אותי, אבל מבינה שאין לאן לזוז, אבל משאירה את היד שלך על החזה שלי.

היד שלי מחליקה במורד העמוד, ואני מעביר אותה על הישבן שלך. המכנס הדק והקצר שלך מאפשר לי להרגיש את התחת הקטן והחמוד שלך.

את מסמיקה, ומתחילה להרגיש את הדופק שלך עולה. אבל לא מפחד או חשש, את לא מבינה איך יכול להיות שאת מתלהבת מזה. את הרי לא כזו, את לא רוצה להיות כזו, מה יגידו עליך? איך תסבירי את זה לבעלך?

אני מרגיש איך את לוחצת את היד שלך נגדי, אבל לא דוחפת אותי ממך כשאני נצמד עליך עוד יותר. אני מכניס את היד שלך לתוך המכנס הצמוד שלך, את מרגישה איך האצבעות שלי מתקרבות לפתח החם והרטוב שבין רגלייך, את מנסה להגיש לי "בבקשה תפסיק", אבל מתוך אנחה של של יצר קדמוני שמתעורר, כל מה שיוצא מפיך זה לחישה עדינה של "בבקשה ...".

את נועצת את אצבעותיך בחזה שלי כשאת מרגישה את הכוס הצר שלך נחדר ע"י העצבעות העבות שלי, את נושכת את השפה שלך, ולא מאמינה שאת נותנת לי לנצל אותך בצורה כזו

הכל סביבך מתארפל, ואת מרגישה בעננים, נשענת עלי, ומרימה רגל אחת, מרגישה שגופך ניכנה למגע הזר והחודרני שלי. את ממלמלת "כן ..." ומרגישה גל של משהוא שמימי מציף אותך.

האוטובוס עוצר, אני מתחיל להזיז אותך לכיוון הדלת. "בואי" אני אומר לך, ואת, עדיין מתוך חלום, שומעת את עצמך אומרת ....
כן ....